<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תל"ב</h1>
<h2>דף י:</h2>
אומ' ר' דמותר לקנות כל דבר שהוא צורך דלא אסרו אלא פרקמטיא שהיא סחורה. וראיות הרבה יש לדבר שמצינו בכמה מקומות דלא קרי פרקמטיא אלא סחורה. והיינו דקאמר כל שהוא משום טירחא שרגיל ודרך הוא לטרוח בכך. ואומ' נשים יוצאות (בתפילין) [בתפילה] וכל דבר שהן חייבות בשמיעה אע"פ שאינן מבינות כדאשכחן במגילה והלועז ששמע אשורית יצא. ועוד מותר ליקח מן החנוני ביום טוב אע"פ שיודע שהגוי לא יקח כי אם מעות. כי ההיא ליפתא דאתא למחוזא שרייה רבא וכו'. ומסתמא ליפתא לא היו לוקחין (אלו) להחזירם.
